100%

חברות המעוניינות להירשם לשנה הבאה לחצו כאן ←

יומן מסע: אני מודה לכל אלו ששכנעו אותי להגיש מועמדות למרות החששות
אייל ליבסון

מאת: אייל ליבסון (04.12.2013)

שמי אייל ליבסון ואני סטודנט שנה ג' למינהל עסקים, עם התמחות במימון, במכללה למינהל. מתחילת חודש אוקטובר אני חלק מפרויקט ה-LEADERS, שהוא שיתוף פעולה בין המכללה למינהל לעיתון "כלכליסט"


הכל התחיל כאשר קיבלתי מייל מד"ר אברהם מסיקה, המרצה שלי בתורת ההשקעות המודרנית, ובו הזמנה להגיש מועמדות לפרויקט מיוחד שעתיד להתקיים במהלך השנה הקרובה. הפרויקט המדובר אמור לספק, למי שיתקבל אליו, הצצה למה שקורה במציאות בתוך אחת מ-20 החברות הגדולות במשק, ובכך לצמצם את הפער בין מה שנלמד בכיתה לבין מה שקורה בפועל.


הרעיון של הפרויקט הלהיב אותי מאוד, אך עם זאת המחשבה שרק 20 מתקבלים מכלל מי שמגיש מועמדות מאוד הרתיעה אותי. התחבטתי עם עצמי במשך כשבוע אם כדאי לי בכלל להגיש מועמדות, או שעדיף לוותר על כל התהליך הארוך הזה שבסיומו לא בטוח שאתקבל. לאחר התייעצויות שונות עם אנשים שאני מעריך את דעתם, לרבות אבי, אחי והחברה, החלטתי שאני הולך על זה בלי פחד ושאני מתכוון לתת 100 אחוז מעצמי. בשלב הראשון הייתי צריך למלא פרטים באתר ולכתוב למה אני חושב שלי מגיע להתקבל.


לא לקח זמן רב עד שהתקשרו אליי ואמרו לי שעברתי את השלב הראשון ושאני מוזמן לשלב השני, שלב הדינמיקה הקבוצתית. בשלב הזה ישבנו בקבוצות של עד 20 סטודנטים, וכל אחד מאיתנו ניסה להסביר למה לו מגיע להתקבל לפרויקט יותר מאשר לאחרים. בשלב זה לראשונה יצא לי לפגוש את המתמודדים על המקום שאני רציתי. בתום הראיונות לא הרגשתי בשמים. היתה לי תחושה שלא נתתי את כל מה שיכולתי ושלא הברקתי יותר מדי. כמה ימים אחר כך התקשרו אליי מהמכללה ובישרו לי שעברתי ואני צריך להגיע לראיון אישי - השלב האחרון בקבלה לפרויקט. נוסף לראיון נתבקשתי לכתוב על חוויה שעברתי ולבחור לאיזו מהחברות אני מעדיף ללכת אם אתקבל. מובן שבחירתי הראשונה היתה פסגות. בתור סטודנט למימון ידעתי שפסגות הוא בית ההשקעות הגדול בארץ. החוויה שתיארתי היתה קפיצת בנג'י שעשיתי בזמן טיול למזרח, כתבתי על איך היו צריכים לדחוף אותי כי לא הסכמתי לקפוץ. הראיון עבר מעולה, הרגשתי שממש הצלחתי להשאיר רושם חיובי ושבטוח עברתי את השלב האחרון. השיחה הבאה שקיבלתי לא רק שבישרה לי שהתקבלתי אלא שאני אפילו הולך לפסגות. באותו רגע קפצתי מאושר וחיוך ענק התפשט על פניי. דקה אחרי ההודעה המשמחת גילו לי פרט נוסף, אני צריך לעבור עוד ראיון בבית ההשקעות עצמו ושם אתחרה מול שני סטודנטים נוספים. החיוך קצת ירד והתחלתי טיפה לחשוש. השלב הבא הוא לא במכללה, המקום שאני רגיל אליו ומרגיש בו נוח, ואני כבר לא אתראיין אצל נועה ודקלה שכבר השארתי אצלן רושם טוב בסבבים הקודמים, אלא בבית ההשקעות עצמו מול מנהלים בכירים שלא מכירים אותי. ידעתי שבפגישה הזאת אני צריך להשאיר רושם מעולה כדי להתקבל.

 הגיע היום הגדול, קמתי בבוקר והתלבשתי בבגדים הכי יפים שלי. יצאתי בצעידה אל עבר בניין פסגות ברחוב אחד העם. בדרך קיבלתי שיחה ממאיה, המזכירה של שחר, המנהל שאמור לראיין אותי, לגבי מיקום הפגישה. מאיה בעלת אישיות מאוד נחמדה, והשיחה הקלילה איתה הצליחה להוריד אצלי קצת את הלחץ. הגעתי לבניין ועליתי לקומה ה-16, שם נפגשתי עם אלינור, מנהלת באגף כוח אדם. הראיון נערך באווירה מאוד נוחה, ובסיומו הובהר לי שאני המועמד האחרון שראיינו והיא מאוד היתה רוצה שניפגש בהמשך הפרויקט. מובן שהתלהבתי מאוד ואז שוב הפתיעו אותי - הראיון היה אמור להיות גם מול שחר שלא יכול היה להגיע, ולכן אאלץ להיפגש איתו במועד אחר.

כעבור שלושה שבועות, והרבה התכתבויות שלי עם מאיה, נקבעה לנו פגישה. שוב קמתי מוקדם והתלבשתי אלגנטי, כמו שראוי שמועמד לבית השקעות יתלבש, ויצאתי לראיון. הפעם הוא היה בקומה ה-24 במשרד גדול עם נוף שמשקיף לים. מכיוון שהקדמתי, מאוד, יצא לי לשבת עם מאיה ולפטפט קצת. השיחה איתה הרגיעה אותי ונכנסתי מאוד נינוח לפגישה, שמבחינתי עברה בצורה חלקה. יצאתי משם בהרגשה שהתפקיד הזה שלי.


ההרגשה הטובה הזאת התבררה כמוצדקת כאשר הזמינו אותי לצילום לפרויקט בתור המועמד שהתקבל לפסגות. הייתי מוצף אושר ולא האמנתי שמכל המועמדים שהגיעו אני בסוף התקבלתי, ולא רק לפרויקט אלא גם בדיוק לחברה שרציתי.
14 באוקטובר היה היום הראשון שלי בפסגות ומבחינתי הוא היה יום חג. קמתי מוקדם ויצאתי לכיוון בניין פסגות באחד העם. בכניסה למשרד של שחר בירכו אותי בזר עשוי מסוכריות גומי שעליו נכתב "ברוך הבא". אני יודע שזה משהו קטן, אבל הוא גרם לי לתחושה מאוד גדולה של קבלה מצד החברה. נכנסנו למשרדו של שחר, ושם הוא הראה לי מצגת לגבי החברה ונתן לי את הלו"ז לחודש שבו אבלה איתם. הוא סידר את הלו"ז שלי כך שיצא לי לראות את כל המחלקות שעליהן בנויה החברה - שירות לקוחות, טלמיטינג (ששם קובעים פגישות למשווקים), יום בשטח עם משווק בירושלים ואפילו היה לי יום בחדר המסחר.

בינתיים ההתלמדות שלי עלתה על כל ציפיותיי, למדתי המון דברים חדשים והבנתי עד כמה הרעיון של הפרויקט הזה גאוני. פתאום ראיתי את הפער שבין מה שאני לומד בכיתה לבין מה שקורה בפרקטיקה. למדתי על הלחץ שבחדר המסחר, על המקצועיות של שירות הלקוחות, ואפילו העברתי יום במחלקת משאבי אנוש כדי ללמוד איך היא פועלת - הרי אין חברה שיכולה לתפקד בלי מחלקה מעולה של משאבי אנוש. אמנם אני רק בחצי הפרויקט אך אני מרגיש שלמדתי המון, ואני מודה לכל אלו ששכנעו אותי להגיש מועמדות למרות החששות.

הוסף תגובה
חובה להוסיף שם על מנת להגיב
חובה להוסיף כותרת על מנת להגיב

* פרסום התגובה הינו שיקול בלעדי של מנהלי האתר, תגובות בעלות תוכן בלתי הולם לשיקולי המערכת לא יפורסמו.

תגובות (0 סה״כ)

×

תגובתך התקבלה בהצלחה

מנהל יבחן את תגובתך בהקדם והיא תפורסם בהתאם לשיקולי המערכת, המשך גלישה נעימה!

×

פרטיך נרשמו בהצלחה

ניצור עימך קשר בהקדם האפשרי.

×

פרוייקט The Leaders מציע לחברות נוספות, מובילות, לקחת חלק בפרוייקט ולהציע התנסות מעשית לאחד הסטודנטים המצוינים של המסלול האקדמי המכללה למנהל. במידה והחברה שאת/ה מייצג/ת מעוניינת לקחת חלק בפרוייקט, אנא מלא/י את הפרטים הבאים וניצור איתך קשר בהקדם.

חברות המעוניינות להירשם לפרוייקט של שנה הבאה:
חובה להוסיף שם פרטי על מנת להירשם
חובה להוסיף שם משפחה על מנת להירשם
חובה להוסיף תפקיד על מנת להירשם
חובה להוסיף חברה על מנת להירשם
חובה להוסיף טלפון על מנת להירשם

×